רש"י על חולין ע״ב א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ע״ב ע״א:ו׳ רש"י על חולין ע״ב ע״א:ח׳ »

7 וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, גּוֹלֵל וְדוֹפֵק – הִלְכְתָא גְּמִירִי לַהּ. וְרַבִּי עֲקִיבָא, עוּבָּר בִּמְעֵי אִשָּׁה טָמֵא מִדְּאוֹרָיְיתָא – מְנָא לֵיהּ? אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא, אָמַר קְרָא: ״הַנּוֹגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ״, אֵיזֶהוּ מֵת שֶׁבְּנֶפֶשׁ שֶׁל אָדָם? הֱוֵי אוֹמֵר זֶה עוּבָּר שֶׁבִּמְעֵי אִשָּׁה.

פירוש רש"י על חולין ע״ב א:ז׳

7 דופק - דף שנותנין בצדו:

8 ור' ישמעאל סבר גולל ודופק הלכתא היא - וכי אתא קרא להוציא עובר:

9 ור"ע סבר עובר במעי אשה טמא - וכי אתא קרא לגולל ודופק וקסבר לאו הלכתא היא:

10 מדאורייתא מנא ליה - דטמא דלא מטהר ליה ממשמעותיה דעל פני השדה ואפי' לא מייתר:

11 במת בנפש - מת שהוא בתוך נפש האחרת:

« רש"י על חולין ע״ב ע״א:ו׳ רש"י על חולין ע״ב ע״א:ח׳ »