רש"י על חולין ע׳ א:כ׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ע׳ ע״א:י״ט רש"י על חולין ע׳ ע״ב:א׳ »

20 בָּעֵי מִינֵּיהּ רַבִּי יִרְמְיָה מֵרַבִּי זֵירָא: נִגְמְמוּ כּוֹתְלֵי בֵּית הָרֶחֶם, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: קָא נָגְעַתְּ בְּבַעְיָא דְּאִיבַּעְיָא לַן, דְּבָעֵי רַבִּי זֵירָא, וְאָמְרִי לַהּ בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי זֵירָא מֵרַבִּי אַסִּי: עוֹמֵד מְרוּבֶּה עַל הַפָּרוּץ וְיָצָא דֶּרֶךְ פָּרוּץ, פָּרוּץ מְרוּבֶּה עַל הָעוֹמֵד וְיָצָא דֶּרֶךְ עוֹמֵד, מַאי?

פירוש רש"י על חולין ע׳ א:כ׳

20 נגממו - ניטל מעובי הכתלים מבפנים סביב סביב:

21 קנגעת בבעיא דאיבעיא לן - כבר ומשם אתה למד את תשובתך:

22 ויצא דרך פרוץ - מהו מי אמרינן כיון דעומד מרובה עליו הוה ליה כאילו כולו עומד. ל"א נגממו מבפנים ושפה חיצונה משמרת וקא מיבעיא ליה תורא ברא מקדש או לא:

« רש"י על חולין ע׳ ע״א:י״ט רש"י על חולין ע׳ ע״ב:א׳ »