בטא האתר בפיתוח
כניסה עם Google

רש"י על חולין ו׳ א:ט״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ו׳ ע״א:ט״ו רש"י על חולין ו׳ ע״א:י״ז »
מקור חולין ו׳ א:ט״ז
16 וְלֹא גָּזְרוּ עַל תַּעֲרוֹבֶת דְּמַאי? וְהָתַנְיָא: הַנּוֹתֵן לִשְׁכֶנְתּוֹ עִיסָּה לֶאֱפוֹת, וּקְדֵירָה לְבַשֵּׁל – אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לִשְׂאוֹר וְתַבְלִין שֶׁבָּהּ, לֹא מִשּׁוּם שְׁבִיעִית וְלֹא מִשּׁוּם מַעֲשֵׂר.
פירוש רש"י על חולין ו׳ א:ט״ז
16 לשכנתו - אשת עם הארץ:
17 עיסה לאפות - ומסר לה שאור:
18 וקדרה לבשל - ונתן לה התבלין אינו חושש שמא החליפה ונתנה משלה שאין מתוקן לפי שאין חשודין על הגזל:
« רש"י על חולין ו׳ ע״א:ט״ו רש"י על חולין ו׳ ע״א:י״ז »