רש"י על חולין ס״ה ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ס״ה ע״ב:ב׳ רש"י על חולין ס״ה ע״ב:ד׳ »

3 וְאֵין לִי אֶלָּא הַבָּא וְאֵין לוֹ גַּבַּחַת, הַבָּא וְיֵשׁ לוֹ גַּבַּחַת. הַבָּא וְאֵין לוֹ זָנָב, הַבָּא וְיֵשׁ לוֹ זָנָב מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״חַרְגֹּל״ – זֶה רָשׁוֹן, ״לְמִינֵהוּ״ – לְהָבִיא אֶת הַכַּרְסֶפֶת וְאֶת הַשַּׁחֲלָנִית.

פירוש רש"י על חולין ס״ה ב:ג׳

3 ואין לי - להכשיר בשני דינין של כלל ופרט הללו:

4 אלא הבא לפנינו ואין לו גבחת - דאיתרבי מלמינו דארבה:

5 והבא ויש לו גבחת - דאיתרבי מלמינהו דסלעם:

6 והבא ואין לו זנב - כלומר ובלבד שיבא לפנינו ונראה שאין לו זנב דלארבה וסלעם אין זנב ואכתי חמשה סימנין נינהו:

7 הבא ויש לו זנב מנין - שאינו צריך לחזור אלא אחר ארבעת הסימנין:

8 ת"ל חרגול - דיש לו זנב ולמינהו חזר וכלל להכי לידון כעין הפרט ולהביא הכרספת והשחלנית וה"ה לערצוביא ואי נמי היא היא מר קרי ליה הכי ומר הכי:

« רש"י על חולין ס״ה ע״ב:ב׳ רש"י על חולין ס״ה ע״ב:ד׳ »