רש"י על חולין ס״ה א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ס״ה ע״א:ב׳ רש"י על חולין ס״ה ע״א:ד׳ »

1 חולין פתח ↗

אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים: כׇּל עוֹף. תַּנְיָא, רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: דּוֹרֵס וְאוֹכֵל – בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא טָמֵא, יֵשׁ לוֹ אֶצְבַּע יְתֵירָה וְזֶפֶק וְקֻרְקְבָנוֹ נִקְלָף – בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא טָהוֹר. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: מוֹתְחִין לוֹ חוּט שֶׁל מְשִׁיחָה, אִם חוֹלֵק אֶת רַגְלָיו, שְׁתַּיִם לְכָאן וּשְׁתַּיִם לְכָאן – טָמֵא, שָׁלֹשׁ לְכָאן וְאַחַת לְכָאן – טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כׇּל עוֹף הַקּוֹלֵט מִן הָאֲוִיר – טָמֵא.

2 חולין פתח ↗

3 כף החיים על שולחן ערוך יורה דעה פתח ↗

ז שם. או שקולע מן האויר ואוכל וכו' פי' כשמשליכין לו לאכול קולעו לפיו מן האויר ואוכל ואינו מניחו לארץ קודה שיבלענו. רש"י חולין ס"ה ע"א. ב"י פרישה או' ד' ע"ז סק"ב. פר"ח או' ה' כריתי או' ג'.

3 הכי גרסינן יש לו אצבע יתירה וזפק וקורקבנו נקלף בידוע שהוא טהור - וארישא סמיך דתנא ליה כל עוף הדורס טמא ואם אינו דורס ויש לו עוד שלשה סימנין דהוו להו ארבעה בידוע שהוא טהור:

4 את רגליו - אצבעותיו:

5 הקולט מן האויר - שכשזורקין לו מאכל קולטו לתוך פיו ומקבלו מן האויר:

1 איסור והיתר הארוך פתח ↗

יח. ואיתא בגמרא בחולין לפי שרוב עופות טהורים פרט לך הכתוב הטמאים. ומי שאינו בקי בהם ובשמותיהן כו' כדי להכיר הטהורי' עיין בסימניהון. וד' סימנים יש בעוף טהור. אצבע יתרה. זפק. קורקבן ניקלף ביד בלתי סכין. ואינו דורס. ורמז לדבר כל צפו"ר טהורה תאכלו הגה"ה ואמר ר' יאשי' כל מקום שנא' צפור בצפור טהור הכתוב מדבר. ודרש ליה מקרא פ' שלוח הקן. דורס ואוכל פי' ר"ת שאוכל עוף אחר בעוד שהוא חי לשון ארי דורס זאב טורף. וכתב הרמב"ם פ"א דא"מ וכל עוף הקולט מן האויר ואוכל הרי זה דורס ואוכל ואסור עכ"ל. ובפי' סימן הדריסה ובחקירתו נתרבו הדעות לרוב ואפילו במקצת אווזות ובר אווזות שכתב הגאון שקבלה בידם שכל שחרטומו או כף רגלו רחבין בידוע שאין דורס. מ"מ יש לחוש שמא הן מהי"ט עופות שיש להן ג' סימנים כשרות והן אסורין אע"פ שאין דורס אחד מהן. וע"כ המסקנא והמנהג שלא לאכול שום עוף כ"א במסורת שהוא כשר. פי' שיש מסורת שאין דורס ויש בו הג' סימנים טהרה בגופו. ואפילו בלא בדיקת הג' סימנין יכול לאכול כל עוף שנוהגין העולם בו היתר דהיינו במסורת. וכן פסק רש"י בחולין שאין להכשיר שום עוף בשלשה סימנים שבגופו הגה"ה אם לא שיש קבלה עליו שאין דורס וראייה מתרנגולת דאגמא כו' עכ"ל. וק"ק. פי' אבל אם אין עליו קבלה שאין דורס אלא רק שראינו בו שאוכל בלא דריסה לא אפי' יש בו כל שאר ג' סימני טהרה דשמא ידרוס בפעם אחרת כאשר מצינו בגירו' דדרס וכן כתב בס' אשי' שאפי' עופות הידועין שאין דורסין כגון אותן שחרטומיה או כף וכו' אסורין עד שימצא ג"כ השאר ג' סימני טהרה בגופו עכ"ל וכן תורים ויונים מותרים ולא מצינו במינו של איסור נ"ב צ"ל ספק איסור:

« רש"י על חולין ס״ה ע״א:ב׳ רש"י על חולין ס״ה ע״א:ד׳ »