רש"י על חולין ס״ג א:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ס״ג ע״א:י״ב רש"י על חולין ס״ג ע״א:י״ד »

13 אָמַר מָר: ״עוֹרֵב״ – זֶה עוֹרֵב. אַטּוּ קַמַּן קָאֵי? אֶלָּא אֵימָא: ״עוֹרֵב״ – זֶה עוֹרֵב אוּכָּמָא, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב״. הָעִמְקִי – חִיוָּורָא, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וּמַרְאֵהוּ עָמֹק מִן הָעוֹר״, כְּמַרְאֵה חַמָּה הָעֲמוּקָּה מִן הַצֵּל.

פירוש רש"י על חולין ס״ג א:י״ג

13 אטו קמן קאי - כיון דלמינהו נמי עורב קא מפרשת ליה ועורב קמא דלא יהבת ביה סימנא הי ניהו וכי בידו היה התנא אוחזו ומראה זה עורב סתם היה לו לומר עורב זה עורב פלוני:

14 חמה אצל צל נראית עמוקה וכן כל לבן ושחור בבשר נראה הלבן עמוק כך בהרת לבנה היא:

« רש"י על חולין ס״ג ע״א:י״ב רש"י על חולין ס״ג ע״א:י״ד »