רש"י על חולין ס׳ ב:י״ד

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ס׳ ע״ב:י״ג רש"י על חולין ס׳ ע״ב:ט״ו »

14 ״צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן״, תָּנָא: שְׂנִיר וְשִׂרְיוֹן מֵהָרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מְלַמֵּד שֶׁכׇּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאוּמוֹת הָעוֹלָם הָלַךְ וּבָנָה לוֹ כְּרַךְ גָּדוֹל לְעַצְמוֹ, וְהֶעֱלָה לוֹ עַל שֵׁם הָרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֲפִילּוּ הָרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חֲבִיבִין עַל אוּמוֹת הָעוֹלָם.

פירוש רש"י על חולין ס׳ ב:י״ד

14 צידונים יקראו וגו' - ל"ל:

15 תנא שניר ושריון הרי ארץ ישראל הן - וחרמון קרוב לצידונים ולאמורי ובנו עליו כרכים זה קרא לו שריון וזה קרא לו שניר:

« רש"י על חולין ס׳ ע״ב:י״ג רש"י על חולין ס׳ ע״ב:ט״ו »