רש"י על חולין ס׳ א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ס׳ ע״א:א׳ רש"י על חולין ס׳ ע״א:ג׳ »

2 אֲמַר לֵיהּ קֵיסָר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה: בָּעֵינָא דְּאִיצְבֵּית לֵיהּ נַהֲמָא לֵאלָהַיְכוּ. אֲמַר לֵיהּ: לָא מָצֵית. אַמַּאי? נְפִישִׁי חֵילְוָותֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: אִיבְרָא. אֲמַר לֵיהּ: פּוֹק צְבֵית לְגֻידָּא דִּרְבִיתָא, דִּרְוִיחַ עָלְמָא. טְרַח שִׁיתָּא יַרְחֵי קַיְיטָא, אֲתָא זִיקָא כַּנְשֵׁיהּ לְיַמָּא.

פירוש רש"י על חולין ס׳ א:ב׳

2 דאיצבית ליה נהמא - אתקן לו סעודה:

3 לגידא דרביתא - על שפת נהר ששמו רביתא:

4 דרויח עלמא - להתקבץ שם חיילותיו והוא נתכוין למקום שתהא רוח שולטת בו:

5 כנשיה לימא - טאיטו לים:

« רש"י על חולין ס׳ ע״א:א׳ רש"י על חולין ס׳ ע״א:ג׳ »