רש"י על חולין ס׳ א:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ס׳ ע״א:ט׳ רש"י על חולין ס׳ ע״א:י״א »

1 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרך חיים פתח ↗

1826 כפי שכתב למעלה בברייתא ב לאחר ציון 138, וז"ל: "כאשר הנמצאים בשלימות נאמר תהלים קד, לא 'ישמח ה' במעשיו', שהם שלימים". ופסוק זה נאמר בעת בריאת העולם, וכפי שכתב בח"א לסנהדרין לט: ג, קנז.: "כי השמחה הוא כאשר יש לו שלימות, ואז נמצא השמחה. והשם יתברך רצה בבריאתם מפני שהוא עלת הכל. וכאשר נברא העולם נאמר 'ישמח ה' במעשיו', מפני שהשם יתברך רוצה וחפץ במעשיו". והמקור לכך הוא בדברי חכמים חולין ס., שאמרו "'יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו' תהלים קד, לא, פסוק זה שר העולם "מלאך הממונה" רש"י שם אמרו, בשעה שאמר הקב"ה 'למינהו' בראשית א, יב באילנות, נשאו דשאים קל וחומר בעצמן; אם רצונו של הקב"ה בערבוביא, למה אמר 'למינהו' באילנות. ועוד ק"ו, ומה אילנות שאין דרכן לצאת בערבוביא אמר הקב"ה 'למינהו', אנו על אחת כמה וכמה. מיד כל אחד ואחד יצא למינו. פתח שר העולם ואמר 'יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו'" "שכולן זהירין במצותיו" רש"י שם. הרי שבעת בריאת העולם היו הנבראים שלמים הובא למעלה הערה 139. וזהו שכתב כאן "כל הנבראים נבראו בשלימות קומתן". וכן כתב אות באות בח"א לחולין ס. ד, צז.. ובמדרש שיהש"ר ג, יא אמרו "'במלך שלמה' שיה"ש ג, יא, במלך שברא בריותיו שלימות", וביאר הרד"ל שם אות ב, וז"ל: "דרש 'במלך שלמה' שמלך בעת הבריאה על בריותיו שלמים, וכמו שאמרו חולין ס. בקומתן נבראו וכו'".

2 חולין פתח ↗

דָּרֵשׁ רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא: ״יְהִי כְבוֹד ה׳ לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה׳ בְּמַעֲשָׂיו״, פָּסוּק זֶה שַׂר הָעוֹלָם אֲמָרוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״לְמִינֵהוּ״ בָּאִילָנוֹת, נָשְׂאוּ דְּשָׁאִים קַל וָחוֹמֶר בְּעַצְמָן:

10 שר העולם - מלאך הממונה:

11 באילנות נאמר למינהו עושה פרי למינו אבל בזרעים לא נאמר בצוואתם למינו אבל ביציאתם נאמר מזריע זרע למינהו:

« רש"י על חולין ס׳ ע״א:ט׳ רש"י על חולין ס׳ ע״א:י״א »