רש"י על חולין נ״ח ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין נ״ח ע״ב:ב׳ רש"י על חולין נ״ח ע״ב:ד׳ »

3 אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי, וְהָא אָמְרִי אִינָשֵׁי: שַׁב שְׁנֵי אִימְּרַאי בָּקְתָּא מִבָּקָא. דְּאָמְרָה לֵיהּ: חֲזִיתֵיהּ לְבַר מָחוֹזָא דִּסְחָא בְּמַיָּא, וּסְלֵיק וְאִיכְּרֵךְ בִּסְדִינִין, וְאִיתֵּיבְתְּ עֲלֵיהּ וּמְצֵת מִינֵּיהּ, וְלָא הוֹדַעְתְּ לִי. אֲמַר לֵיהּ: וְלִיטַעְמָיךְ, הָא דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי ״שִׁיתִּין מָנֵי פַּרְזְלָא תְּלוּ לֵיהּ לְבָקָא בְּקוּרְנָסֵיהּ״, מִי אִיכָּא? אִיהוּ גּוּפֵיהּ כַּמָּה הָוֵי? אֶלָּא בְּמָנֵי דִּידְהוּ, הָכָא נָמֵי בִּשְׁנֵי דִּידְהוּ.

פירוש רש"י על חולין נ״ח ב:ג׳

3 אימרא - לשון איוב לט כעת במרום תמריא. נתנכרה לו ומרדה עליו אינשלביי"ר:

4 לבר מחוזא - על שם שהיו בני מחוזא מעונגים ושמנים נאמר משל זה עליהם:

5 ומצת מיניה - דמא. מצצת דמו:

6 מני - משקל ששים מני:

7 בקורנסיה - מרטי"ל. כלומר הוי זהיר בו שנשיכתו כבדה:

8 במני דידהו - במשקל שלהן של בקי שהוא קל:

9 בשני דידהו - רגעים הן:

« רש"י על חולין נ״ח ע״ב:ב׳ רש"י על חולין נ״ח ע״ב:ד׳ »