רש"י על חולין נ״ז ב:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין נ״ז ע״ב:י׳ רש"י על חולין נ״ז ע״ב:י״ב »

11 אֲזַל בִּתְקוּפַת תַּמּוּז, פַּרְסֵיהּ לִגְלִימֵיהּ אַקִּינָּא דְּשׁוּמְשְׁמָנֵי. נְפַק אֲתָא חַד מִינַּיְיהוּ, אַתְנַח בֵּיהּ סִימָנָא. עָל, אֲמַר לְהוּ: ״נְפַל טוּלָּא״. נְפַקוּ וַאֲתוֹ, דַּלְיֵיהּ לִגְלִימֵיהּ, נְפַל שִׁמְשָׁא. נְפַלוּ עֲלֵיהּ וְקַטְלֵיהּ. אֲמַר: שְׁמַע מִינַּהּ לֵית לְהוּ מַלְכָּא, דְּאִי אִית לְהוּ הַרְמָנָא דְּמַלְכָּא לָא לִיבְעוֹ.

פירוש רש"י על חולין נ״ז ב:י״א

11 דשומשמני - נמלים:

12 נפק חד מינייהו - מתוך חורי הקן ובא לחוץ וראה הצל:

13 אתנח ביה סימנא - להכירו לידע מה יעשו לו חבריו כשימצא שקרן:

« רש"י על חולין נ״ז ע״ב:י׳ רש"י על חולין נ״ז ע״ב:י״ב »