רש"י על חולין נ״ו ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין נ״ו ב:ד׳
4 בְּעָא מִינֵּיהּ רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מֵרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הוֹרִיקָה כָּבֵד כְּנֶגֶד בְּנֵי מֵעַיִים מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: טְרֵפָה. וְלֹא יְהֵא אֶלָּא נִיטְּלָה! אָמַר רָבָא: כֵּיוָן שֶׁהוֹרִיקָה כָּבֵד כְּנֶגֶד בְּנֵי מֵעַיִים – בְּיָדוּעַ שֶׁנָּפְלָה לָאוּר, וְנֶחְמְרוּ בְּנֵי מֵעַיִים, וּטְרֵפָה.
פירוש רש"י על חולין נ״ו ב:ד׳
4 הוריקה כבד כנגד בני מעיים - ראשה אחד של כבד תלוי כנגד בני מעיין וראשה אחד למעלה:
5 אלא ניטלה - הא אמרן לעיל חולין דף נד. ניטל הכבד כשר: