רש"י על חולין נ״ו א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין נ״ו ע״א:ג׳ רש"י על חולין נ״ו ע״א:ה׳ »

4 הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר עַד דְּמִנְּקִיב קְרָמָא תַּתָּאָה, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אִינְּקִיב עִילָּאָה אַף עַל גַּב דְּלָא אִינְּקִיב תַּתָּאָה, נֵיחוּשׁ דִּלְמָא עִילָּאָה אִינְּקִיב תַּתָּאָה לָא אִינְּקִיב? אִי אִיתָא דְּאִינְּקִיב עִילָּאָה, תַּתָּאָה אַגַּב רוּכְּכֵיהּ מִיפְקָע פָּקַע.

פירוש רש"י על חולין נ״ו א:ד׳

4 הניחא למאן דאמר - לעיל חולין דף מה. גבי ניקב הקרום עד דמינקיב עילאה ותתאה שפיר:

5 אלא למאן דאמר - דטריף עילאה לחודיה כי לא מבצבץ אמאי כשרה דלמא עילאה אינקיב ותתאה קיים:

6 תתאה מיפקע - בדחיפת אצבע כשדוחפו למעלה:

« רש"י על חולין נ״ו ע״א:ג׳ רש"י על חולין נ״ו ע״א:ה׳ »