רש"י על חולין נ״ו א:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין נ״ו ע״א:ח׳ רש"י על חולין נ״ו ע״א:י״א »

10 הָא גוּפַאּ קַשְׁיָא, אָמְרַתְּ: בּוֹדְקִין לְחוּלְדָּה בַּיָּד אֲבָל לֹא בְּמַסְמֵר. אַלְמָא אִית לֵיהּ בְּדִיקוּתָא, וַהֲדַר תָּנֵי: נִשְׁבַּר הָעֶצֶם אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִיקַּב קְרוּם שֶׁל מוֹחַ. אַלְמָא לֵית לֵיהּ בְּדִיקוּתָא! סֵיפָא אֲתָאן לְעוֹף שֶׁל מַיִם, הוֹאִיל וְאֵין לוֹ קְרוּם. אֵין לוֹ קְרוּם סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא, הוֹאִיל וּקְרוּמוֹ רַךְ.

פירוש רש"י על חולין נ״ו א:י׳

10 אבל לא במסמר - מפני שמכלה ממונן של ישראל:

11 נשבר העצם - לקמיה פריך:

12 וקרומו רך - הלכך כי נשבר העצם תו לא קאי קרום:

« רש"י על חולין נ״ו ע״א:ח׳ רש"י על חולין נ״ו ע״א:י״א »