רש"י על חולין נ״ג א:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין נ״ג ע״א:ח׳ רש"י על חולין נ״ג ע״א:י׳ »

9 אָמְרִי: הַשְׁתָּא שֶׁלֹּא מִדַּעַת אָמְרַתְּ לָא, לְאַחַר מִיתָה מִיבַּעְיָא? לָא צְרִיכָא, דְּדָרֵיס וּפַסְקוּהָ לִידֵיהּ. מַהוּ דְּתֵימָא: בַּהֲדֵי דְּדָרֵיס שָׁדֵי זִיהֲרֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן: בַּהֲדֵי דְּשָׁלֵיף שָׁדֵי זִיהֲרֵיהּ.

פירוש רש"י על חולין נ״ג א:ט׳

9 דדריס - מחיים ולא הספיק לשלוף צפורנו ממנה עד שפסקו את ידו ומיתה דקאמר מיתת האבר שנחתך:

10 דשליף - כשחולץ ומוציא צפרנו מגבה:

« רש"י על חולין נ״ג ע״א:ח׳ רש"י על חולין נ״ג ע״א:י׳ »