רש"י על חולין נ״ב א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין נ״ב ע״א:ב׳ רש"י על חולין נ״ב ע״א:ד׳ »

3 דָּבוֹק – רַב אָשֵׁי שָׁרֵי, אַמֵּימָר אָסַר. בְּחַד גַּפָּא – דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּשְׁרֵי, כִּי פְּלִיגִי בִּתְרֵי גַּפֵּי. מַאן דְּאָסַר אָמַר לָךְ: הֵיכִי נֵיקוּם? וּמַאן דְּשָׁרֵי אָמַר לָךְ: אֶפְשָׁר דְּנֵיקוּם אַעִיקְבֵי דְּגַפֵּי.

פירוש רש"י על חולין נ״ב א:ג׳

3 דבוק - גלו"ד בלע"ז וטחין אותו בדף קטן והעוף שוכן עליו ומידבק בו ופורח עם הדף ונופל לארץ:

4 בחד גפא - שלא נדבק אלא בגף אחת ופורח בשניה:

5 היכי ניקום - במה יהא יכול להקים ולישא את עצמו הלכך כשנופל נחבט בנפילה גמורה:

6 אעיקבי דגפא - במקצת הוא נושא את עצמו בעקבי הגפיים והוא ראש הכנף מקום שחותכין הכנף מן האווז:

« רש"י על חולין נ״ב ע״א:ב׳ רש"י על חולין נ״ב ע״א:ד׳ »