רש"י על חולין נ״א ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין נ״א ב:ז׳
7 הָהוּא תּוֹרָא דִּנְפַל, וְאִישְׁתְּמַע קָל גְּנִיחוֹתֵיהּ, עָל רַב יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מָרְתָא שְׁקַל מִשּׁוּפְרֵי שׁוּפְרֵי. אָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן: מְנָא לָךְ הָא? אֲמַר לְהוּ: הָכִי אָמַר רַב: צִפׇּרְנָיו נוֹעֵץ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָאָרֶץ.
פירוש רש"י על חולין נ״א ב:ז׳
7 דנפל - בבית המטבחים:
8 קל גניחותיה - כמו ב"ק דף פ. גונח מלבו פלינדרי"ש בלע"ז. שנשמע קול יללתו כשנפל:
9 מנא לך הא - דלא חיישת לריסוק:
10 צפרניו נועץ - כשהוא שוהה ליפול כל שעה הוא מתחזק בצפורניו עד שאינו נופל מגובה: