רש"י על חולין נ״א א:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין נ״א א:י״א
11 אָמַר רַב מְנַשֵּׁי: הָנֵי דִּכְרֵי דְּגָנְבִי גַּנָּבֵי – אֵין חוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם רִיסּוּק אֵבָרִים, מַאי טַעְמָא? כִּי שָׁדוּ לְהוּ אַמׇּתְנַיְיהוּ שָׁדוּ לְהוּ, כִּי הֵיכִי דְּלִירְהֲטוּ קַמַּיְיהוּ. אַהְדְּרִינְהוּ – וַדַּאי חָיְישִׁינַן; וְהָנֵי מִילֵּי דְּאַהְדְּרִינְהוּ מֵחֲמַת יִרְאָה, אֲבָל מֵחֲמַת תְּשׁוּבָה – תְּשׁוּבָה מְעַלַּיְיתָא הוּא דְּעָבְדִי.
פירוש רש"י על חולין נ״א א:י״א
11 דגנבי גנבי - ומשליכין אותם למעלה מכתלי החצר ונופלים לארץ:
12 אמתנייהו - על מתניהן נופלין ואין נהפכין על גבן שיתפרקו חוליותיהן:
13 אהדרינהו - דרך למעלה מן הכותל:
14 ודאי חיישינן - דלא איכפת להו כל היכי דנפלה: