רש"י על חולין נ׳ א:י״ד

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין נ׳ א:י״ד
14 הָנְהוּ בְּנֵי מֵעַיִים דַּאֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אַקְּפִינְהוּ וְלָא אִידְּמוֹ. אֲתָא רַב מְשַׁרְשְׁיָא בְּרֵיהּ, מְמַשְׁמֵשׁ בְּהוּ וְאִידְּמוֹ. אֲמַר לֵיהּ: מְנָא לָךְ הָא? אֲמַר לֵיהּ: כַּמָּה יְדֵי מַשְׁמִשׁוּ בְּהָנֵי מִקַּמֵּי דְּלֵיתֵי לְקַמֵּיהּ דְּמָר. אֲמַר לֵיהּ: חַכִּים בְּרִי בִּטְרֵפוֹת כְּרַבִּי יוֹחָנָן.
פירוש רש"י על חולין נ׳ א:י״ד
14 ממשמש בהו - ממשמש בהן בנקבים האחרים ונהפכו למראה אחד:
15 ואדמו - ואכשרה:
16 מנא לך הא - שידעת לעשות חכמה זו:
17 א"ל - מעצמי הבינותי דאמינא כמה ידי ממשמשות בנקבין קמאי מקמי דליתי קמיה דמר:
18 כר' יוחנן - בכל מילי. לישנא אחרינא רבי יוחנן חכים בטרפות דאמרינן לקמן שדר ליה שמואל תריסר גמלי ספיקי דטריפתא בפרק גיד הנשה לקמן חולין דף צה::