רש"י על חולין מ״ט ב:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין מ״ט ע״ב:ה׳ רש"י על חולין מ״ט ע״ב:ז׳ »

1 כף החיים על שולחן ערוך יורה דעה פתח ↗

ח שם. ואם חלב טהור סותם כשרה וכו' דחלב טהור אדוק הוא מאד והוי סתימה מעלייתא. רש"י חולין מ"ט ע"ב. וכ"כ התו' שם ד"ה חלב טהור. ב"י. לבוש. פר"ח או' ג'.

2 חידושי חתם סופר על חולין פתח ↗

והנה הרמב"ם לא הזכיר חלב שעל הכרס לא לענין הקרבה בפ"ח ממעה"ק ולא לענין איסור בהמ"א פ"ז משמע דס"ל כרבינו יואל. אך כ' בהג"א רפא"ט במתניתין קמייתא בשם רמב"ם פ"ו דשחיטה וז"ל כרס שניקב טרפה ואין לך שיסתום אותו שהרי החלב אסור עכ"ל וכ' עליו הג"א ונ"ל היינו כר' אפרים מרעגנשבורק עכ"ל. והנה בודאי לפי מה שהעתיק הוא הרמב"ם שהרי החלב אסור משמע חלב הכרס אסור משמע דס"ל כר' אפרים ותיקשי ממשמעותי' דמאכלות אסורות ודמעה"ק הנ"ל. אבל ברמב"ם שלפנינו פ"ו משחיטה ה' י"א כתיב שהרי החלב שעליו אסור ולא קאי אחלב הכרס עצמו אלא אחלב הפרישה שעליו אסור הוא ואינו סותם אבל חלב הכרס עצמו לעולם אימא לך דמותר הוא. ואי תיקשי א"כ לסתום חלב של עצמו נלע"ד הנה כתב בתשובת באר עשק הובא בסוף ס' מנחת יעקב דשומן אוזות פטומות אינו סותם שמתמעט ע"י הכחשה וכ' עליו מנחת יעקב שאין משמע כן מסתימת הפוסקים. ואני אומר כיוצא בזה מצאתי בראב"ן שכ' משו"ה אין הלכה כרשב"ג בשירקי דמעי' דנפיק אגב דוחקא משום דכשאירע חולי המשלשל הבהמה מתמעט אותה ליחה משו"ה אינו סותם ע"ש וא"כ מכ"ש שומן הנ"ל ונראה לאו דוקא אוזא פטומה אלא כל מיני שומן שאינו בטבע בכל בהמה כגון הפרישה שאפי' בכחישה שבכחישות איכא פרישה וכן בריש מעי' החלב שעל הקרום שאפי' בכחישה שבכחישות נמצא הקרום הזה ועיין לקמן פג"ה צ"ו ע"א תוס' ד"ה ההוא כחוש הוה. אבל חלב הדקין שתחת הקרום כ' בכנסת יחזקאל שאינו נמצא בבהמה כחושה ולפי הנ"ל אפי' ימצא בשום בהמה אינו סותם כיון שאם תכחש לא יהי' בו אותו שומן ומ"ש תוס' בשומן קורקבן היינו אותו שורה שומן שיש בטבע בכל קורקבן שבעולם אפי' בכחישה שבכחישות אבל אם מתפשט להלן אינו סותם וגם זה מוכרח בפירש"י ד"ה טמא אינו סותם כגון חלב המכסה והמסס וחלב המכסה את הקרב סותמן וצ"ע מ"ט נקיט חלב המכסה היינו הפרישה ולא אמר חלב של עצמן בשלמא חלב שעל הכרס י"ל רש"י סובר כרבינו יואל שהוא חלב טהור וכמו שהעיד רבינו יואל שבמרדכי על רש"י דס"ל כוותי'. אך על המסס קשה מה צורך לחלב המכסה ועוד שעל הכרס מי ניחא הא מודה רבינו יואל לרבינו אפרים שתותב הוא רק שהוא נחפה תחת הקרום וכיון שהוא תותב אעפ"י שהוא טהור איך יסתום. אע"כ כנ"ל דהחלבים הללו אינם קבועים דבהמה כחושה אין לה חלב לא בכרס ולא בהמסס ואינו סותמו בין יהיו טהור בין יהיו טמא ולא מיירי ש"ס מזה רק מחלב שהוא בטבע כגון חלב הפרישא ודקין שעל הקרום וחלב הכנתא וטרפשא דלבא וכיוצא אבל מאלו החלבים לא מיירי. ולא אתי אלא לאשמעינן דכרס והמסס שניקבו וחלב שהפרישה סותמתן שאינו סותם מפני שהוא אסור והיינו דכ' רמב"ם חלב שעליו היינו הפרישה אסור הוא אבל חלב של עצמו בלאה"נ אינו סותם וי"ל רמב"ם ס"ל כרבינו יואל:

6 חלב טהור סותם - כגון דקין שניקבו וחלב הכנתא סותם את הנקב כשרה דחלב טהור אדוק הוא מאד והוי סתימה מעלייתא:

7 טמא אינו סותם - כגון כרס או המסס שניקב וחלב המכסה את הקרב סותמן אינה סתימה לפי שאינו חיבור אלא תותב:

« רש"י על חולין מ״ט ע״ב:ה׳ רש"י על חולין מ״ט ע״ב:ז׳ »