רש"י על חולין מ״ט ב:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין מ״ט ב:י״ב
12 אֲמַר לֵיהּ: אוֹדִי לִי מִיהַת בְּצִיר, דְּהָא רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ וְרַבָּנַן, כִּי הֲוָה לְהוּ גִּילּוּיָא, שָׁדוּ לֵיהּ בְּצִיר. אֲמַר לֵיהּ: אוֹדִי לִי מִיהָא בִּדְבַשׁ, דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר קָאֵי כְּוָותֵיהּ, דְּתַנְיָא: וְכֵן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹסֵר בִּדְבַשׁ.
פירוש רש"י על חולין מ״ט ב:י״ב
12 אמר ליה - רבא לרב נחמן בר יצחק:
13 אודי לי מיהא - על כרחך בציר דלא קיימא לן ביה כרבי שמעון:
14 דהא רב פפא כו' - וכי היכי דבציר לית הלכתא כוותיה בדבש נמי לית הלכתא כוותיה:
15 כי הוי מיגלי להו גילויא - מים או יין הוו שדו ליה בציר לפי שהציר שורף הארס ושוב אינו מזיק ושותין אותו גלוי:
16 אודי לי מיהא - דבדבש הלכתא כוותיה דהא קאי רבי שמעון בן אלעזר כוותיה דר' שמעון סתמא הוא רבי שמעון בן יוחי: