רש"י על חולין מ״ט א:ט״ו

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין מ״ט א:ט״ו
15 נִיקְּבָה הַקֵּבָה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: חֵלֶב שֶׁעַל גַּבֵּי קֵבָה – כֹּהֲנִים נָהֲגוּ בּוֹ הֶיתֵּר, כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁאָמַר מִשּׁוּם אֲבוֹתָיו. וְסִימָנָיךְ: ״יִשְׁמָעֵאל כָּהֲנָא מְסַיַּיע כָּהֲנֵי״.
פירוש רש"י על חולין מ״ט א:ט״ו
15 כהנים - שהקבה ניתנה להם מאת זובחי הזבח נהגו בו היתר לאכלו. ומשום רבי ישמעאל נקיט ליה:
16 וסימניך - שהוא התירה ולא תשכח בשם מי נאמר:
17 ישמעאל כהנא מסייע כהני - תמיד הוא עוזרן ומיקל להם ולקמיה מפרש היכא: