רש"י על חולין מ״ז ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין מ״ז ע״ב:א׳ רש"י על חולין מ״ז ע״ב:ג׳ »

2 אָמַר רַפְרָם: הַאי רֵיאָה דְּדָמְיָא לְאוּפְתָּא – טְרֵפָה. אִיכָּא דְּאָמְרִי בַּחֲזוּתָא, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי בְּגִישְׁתָּא. אִיכָּא דְּאָמְרִי דִּנְפִיחָה, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי דִּפְחִיזָא, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי דְּשִׁיעָא, דְּלֵית לַהּ חִיתּוּכָא דְאוּנֵּי.

פירוש רש"י על חולין מ״ז ב:ב׳

2 דדמיא לאופתא - בקעת עצים וכדמפרש:

3 בגישתא - שקשה משושה כעץ:

4 דנפיחא - נעשת לבנה כבקעת והיינו נמי בחזותא. והיכא דלא מחתכא בחיתוך גמור ובסדק אלא כמין מראה הפרש ניכר בו כשרה דלאו שיעא כי אופתא היא:

5 דפחיזא - קשה והיינו נמי כגישתא:

« רש"י על חולין מ״ז ע״ב:א׳ רש"י על חולין מ״ז ע״ב:ג׳ »