רש"י על חולין מ״ז א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין מ״ז ע״א:ב׳ רש"י על חולין מ״ז ע״א:ד׳ »

3 הָהוּא יַתִּירְתָּא דַּאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּמָרִימָר, הֲוָה יָתֵיב רַב אַחָא אַבָּבָא. אֲמַר לֵיהּ: מַאי אֲמַר לָךְ? אֲמַר לֵיהּ: אַכְשְׁרַהּ נִיהֲלִי. אֲמַר לֵיהּ: הֲדַר עַיְּילַהּ קַמֵּיהּ! אֲמַר לֵיהּ: זִיל אֵימָא לֵיהּ לְמַאן דְּיָתֵיב אַבָּבָא, לֵית הִלְכְתָא כְּוָותֵיהּ דְּרָבָא בִּיתֶרֶת.

פירוש רש"י על חולין מ״ז א:ג׳

3 אמר ליה - רב אחא לטבח כשיצא מן הבית:

4 מאי אמר לך - מרימר:

5 אמר ליה - רב אחא לטבח:

6 הדר עיילה קמיה - דלמא לא עיין בה שפיר. דסבירא ליה לרב אחא הא דרבא:

« רש"י על חולין מ״ז ע״א:ב׳ רש"י על חולין מ״ז ע״א:ד׳ »