רש"י על חולין מ״ו א:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין מ״ו א:ט׳
9 הָהוּא פּוּלְמוּסָא דַּאֲתָא לְפוּמְבְּדִיתָא, עֲרַקוּ רַבָּה וְרַב יוֹסֵף, פְּגַע בְּהוּ רַבִּי זֵירָא, אֲמַר לְהוּ: עָרוֹקָאֵי, כְּזַיִת שֶׁאָמְרוּ בִּמְקוֹם מָרָה. רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר: בִּמְקוֹם שֶׁהִיא חַיָּה. אָמַר רַב פָּפָּא: הִלְכָּךְ, בָּעֵינַן כְּזַיִת בִּמְקוֹם מָרָה, וּבָעֵינַן כְּזַיִת בִּמְקוֹם שֶׁהִיא חַיָּה.
פירוש רש"י על חולין מ״ו א:ט׳
9 פולמוסא - חיל השלטון:
10 ערוקאי - גמירו מינאי הא מילתא כזית שאמרו במקום מרה יהא:
11 במקום שהיא חיה - שהכבד חיה משם דהיינו מקום תלייתה כשהיא מעורה דבוקה תחת הכליות זה נראה לי ומצאתיו. לישנא אחרינא ביותרת הכבד איבר"ש בלע"ז והן טרפשין: