רש"י על חולין מ״ה א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין מ״ה ע״א:ו׳ רש"י על חולין מ״ה ע״א:ח׳ »

7 אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָנִי: לְדִידִי מִפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר: מְקַפְּלוֹ וּמַנִּיחוֹ עַל פִּי הַקָּנֶה, אִם חוֹפֶה אֶת רוֹב הַקָּנֶה – טְרֵפָה, וְאִם לָאו – כְּשֵׁרָה. אָמַר רַב פָּפָּא: וְסִימָנָיךְ – נָפְיָא.

פירוש רש"י על חולין מ״ה א:ז׳

7 מקפלו - חותך למטה מן הנקבים ובצדיהם עד שיוכל לקפל הרצועה שהן בה כלפי פי הקנה ומניחו למקום הנקבים ע"פ הקנה:

8 אם חופה - בין הנקבים והשלם שבין נקב לנקב את רוב הקנה אע"ג דבנקבים גרידי ליכא רובא:

9 טריפה - הואיל ויש בהן חסרון ושיעור סמיכת נקבים זה לזה כנפה דהא אניקבה כנפה קיימינן:

10 וסימניך - שלא תשכח שמועה זו ולא תימא כאיסר או מצטרפין לרובא:

11 נפיא - כעין שעושין הנפה שמניחין שם יריעות זנב הסוס על פי העוגל. וזה סימן יהא לך נקבה כנפה שאלת ומעשה נפה השיבוך:

« רש"י על חולין מ״ה ע״א:ו׳ רש"י על חולין מ״ה ע״א:ח׳ »