רש"י על חולין מ״ד ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין מ״ד ב:ז׳
7 וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם חֲשָׁדָא, דְּתַנְיָא: דָּן אֶת הַדִּין, זִיכָּה וְחַיָּיב, טִימֵּא וְטִיהֵר, אָסַר וְהִתִּיר, וְכֵן הָעֵדִים שֶׁהֵעִידוּ – כּוּלָּן רַשָּׁאִין לִיקַּח, אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים: הַרְחֵק מִן הַכִּיעוּר וּמִן הַדּוֹמֶה לוֹ.
פירוש רש"י על חולין מ״ד ב:ז׳
7 משום חשדא - דלא לימרו משום דשריא ניהליה מוזיל גביה ונראה כנוטל שכר על הוראתו:
8 דן את הדין - על שדה או על טלית בין זה לזה:
9 וכן עדים שהעידו - על שדה או על טלית שהן של פלוני:
10 כולן רשאים ליקח - אותו חפץ:
11 הרחק מן הכיעור - שלא יאמרו בשביל כך זיכהו לזה שיתננה לו בזול: