רש"י על חולין מ״ד א:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין מ״ד א:ו׳
6 אָמַר רַב טָבוּת: כּוּלַּהּ כְּרַב עַבְדַהּ, דְּכִי אֲתָא רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל אָמַר: לָא תְּצִיתוּ לְהוּ לְהָנֵי כְּלָלֵי דְּכָיֵיל יְהוּדָה אֲחִי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב! הָכִי אָמַר רַב: וֶושֶׁט נָתְנוּ בּוֹ חֲכָמִים שִׁיעוּר, מִכְּלָל דְּתוּרְבַּץ הַוֶּושֶׁט לָאו מְקוֹם שְׁחִיטָה הוּא, וְקָאָמַר בְּמַשֶּׁהוּ.
פירוש רש"י על חולין מ״ד א:ו׳
6 סתם שמעתתיה דרב בדרי בתראי רב יהודה הוה אמר להו בבי מדרשא:
7 נתנו בו שיעור - עד כמה הוא כשר לשחיטה:
8 לאו מקום שחיטה הוא - אפ"ה אמר רב במשהו מידי דהוה אגרגרת דבין במקום שחיטה בין שלא במקום שחיטה שוה שיעוריה: