רש"י על חולין מ״ג א:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין מ״ג א:ו׳
6 וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּרַבִּי יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי אַהְדַּרוּ לֵיהּ חַבְרֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה? ״יִשְׁפּוֹךְ לָאָרֶץ מֵרָרָתִי״, וַעֲדַיִין אִיּוֹב קַיָּים. אָמַר לָהֶם: אֵין מַזְכִּירִין מַעֲשֵׂה נִסִּים, דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי ״יְפַלַּח כִּלְיוֹתַי וְלֹא יַחְמוֹל״ – מִי קָא חָיֵי? אֶלָּא נִיסָּא שָׁאנֵי, דִּכְתִיב: ״רַק אֶת נַפְשׁוֹ שְׁמֹר״. הָכָא נָמֵי נִיסָּא שָׁאנֵי.
פירוש רש"י על חולין מ״ג א:ו׳
6 אין מזכירין מעשה נסים - להביא ראייה מהן:
7 יפלח כליותי - היינו לקותא וטרפה:
8 רק את נפשו שמור - מכות מות הכהו ולכך נצטווה לשמור נפשו כדאמרינן בהשותפין ב"ב דף טז. גדול צערו של שטן משל איוב משל לאומר לעבדו שבור חבית ושמור יינה: