רש"י על חולין מ״א ב:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין מ״א ע״ב:ח׳ רש"י על חולין מ״א ע״ב:י׳ »

9 שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בְּסַכִּין וְשׁוֹחֲטִין, אֶחָד לְשׁוּם אֶחָד מִכׇּל אֵלּוּ, וְאֶחָד לְשׁוּם דָּבָר כָּשֵׁר – שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה. הַשּׁוֹחֵט לְשֵׁם חַטָּאת, לְשֵׁם אָשָׁם וַדַּאי, לְשֵׁם בְּכוֹר, לְשֵׁם מַעֲשֵׂר, לְשֵׁם תְּמוּרָה – שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה.

פירוש רש"י על חולין מ״א ב:ט׳

9 אשם ודאי - אשם גזילות דהיינו נשבע לשקר לכפירת ממון אשם מעילות אשם שפחה חרופה. ועל שם שאשם תלוי בא על ספיקו קרי להו להני אשם ודאי:

10 לשם בכור לשם מעשר - מידע ידעי דשקר הוא דבכור ומעשר מידע ידעי מקמי הכי דאילו ההיא שעתא לאו בני אפרושי נינהו דנימא השתא קמקדיש להו:

« רש"י על חולין מ״א ע״ב:ח׳ רש"י על חולין מ״א ע״ב:י׳ »