רש"י על חולין מ״א ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין מ״א ב:ז׳
7 וְהָרוֹצֶה לְנַקֵּר חֲצֵרוֹ, כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? עוֹשֶׂה מָקוֹם חוּץ לַגּוּמָּא וְשׁוֹחֵט, וְדָם שׁוֹתֵת וְיוֹרֵד לַגּוּמָּא. וּבַשּׁוּק לֹא יַעֲשֶׂה כֵּן, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ״, וְאִם עָשָׂה כֵּן – צָרִיךְ בְּדִיקָה אַחֲרָיו.
פירוש רש"י על חולין מ״א ב:ז׳
7 לנקר - לנקות:
8 מקום - חריץ קטן:
9 ובשוק לא יעשה - שאין אדם חש לנקר את השוק:
10 בדיקה אחריו - שמא מין הוא לעבודת כוכבים ויבדלו מפתו ומיינו: