רש"י על חולין מ״א ב:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין מ״א ב:י״ב
12 פֶּסַח בַּר נִידָּב וְנִידָּר הוּא? זִמְנָא קְבִיעָא לֵיהּ! אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: שָׁאנֵי פֶּסַח, הוֹאִיל וְהַפְרָשָׁתוֹ כׇּל הַשָּׁנָה כּוּלָּהּ.
פירוש רש"י על חולין מ״א ב:י״ב
12 זימנא קביעא ליה - בערב הפסח הלכך מידע ידעי דדברי רוח הן:
13 הואיל והפרשתו כל השנה - כל ימות השנה ראוי להפרישו ולהניחו עד זמנו הלכך השתא נמי אמרי השתא מפריש ליה וקשחיט פסח בשאר ימות השנה וקי"ל דשלמים הוא ואמרי קשחיט שלמים בחוץ ואכיל להו: