רש"י על חולין ג׳ א:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ג׳ ע״א:ט׳ רש"י על חולין ג׳ ע״ב:א׳ »

1 חידושי חתם סופר על חולין פתח ↗

ופירש"י כל הכל מייתי לי' בפ"ק דערכין וכו' מלשונו משמע דאמוראי דשמעתין לא באו אלא לתרץ הכל לאתויי מאי מר אומר לאתויי טמא בחולין ומר לאתויי כותי או מומר ולא באו ליישב לשון לכתחלה ודיעבד. וסתמא דתלמודא דאיהו רב אשי איהו קשי' לי' הכל שוחטין לכתחלה ושחיטתן כשרה דיעבד. ואיהו מפרק לי' ואמר הכי לרבה בר עולא דמפרש הכל לרבות טמא בחולין ומפרש לכתחלה ודיעבד כך ולאביי ורבא דמוקי בכותי יתפרש כך ואני רב אשי אומר דבמומר איירי ויתפרש כך וכל הסוגיא דברי רב אשי הם ומיושב קו' תוס' ד"ה אנא וכו' ועי' לקמן פירש"י ד"ה רב אשי אמר גרסינן עכ"ל פי' ולא אמר רב אשי וכ"כ בת"ח ע"ש:

2 חולין פתח ↗

רַב אָשֵׁי אָמַר: הָכִי קָתָנֵי – הַכֹּל שׁוֹחֲטִין, וַאֲפִילּוּ יִשְׂרָאֵל מְשׁוּמָּד. מְשׁוּמָּד לְמַאי? לֶאֱכוֹל נְבֵילוֹת לְתֵיאָבוֹן, וְכִדְרָבָא, דְּאָמַר רָבָא: יִשְׂרָאֵל מְשׁוּמָּד אוֹכֵל נְבֵילוֹת לְתֵיאָבוֹן

1 רב אשי אמר גרס:

2 לתיאבון - כי לא משכח היתר אכיל נבילות ומאחר שהסכין בדוקה ונתונה בידו שחיט שפיר דכל כמה דמצי למיכל היתירא לא אכיל איסורא וכי אין לו סכין בדוק לא טרח להדורי בתר סכין יפה אם זו פגומה:

« רש"י על חולין ג׳ ע״א:ט׳ רש"י על חולין ג׳ ע״ב:א׳ »