רש"י על חולין ל״ז ב:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ל״ז ע״ב:ה׳ רש"י על חולין ל״ז ע״ב:ז׳ »

6 ״הִנֵּה נַפְשִׁי לֹא מְטֻמָּאָה״ – שֶׁלֹּא הִרְהַרְתִּי בַּיּוֹם לָבֹא לִידֵי טוּמְאָה בַּלַּיְלָה, ״וּנְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא אָכַלְתִּי מִנְּעוּרַי״ – שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי בְּשַׂר כּוֹס כּוֹס מֵעוֹלָם, ״וְלֹא בָא בְּפִי בְּשַׂר פִּגּוּל״ – שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי מִבְּהֵמָה שֶׁהוֹרָה בָּהּ חָכָם. מִשּׁוּם רַבִּי נָתָן אָמְרוּ: שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי מִבְּהֵמָה שֶׁלֹּא הוּרְמוּ מַתְּנוֹתֶיהָ.

פירוש רש"י על חולין ל״ז ב:ו׳

6 לידי טומאה - קרי:

7 כוס כוס - שחוט שחוט שלא תמות לפי שמסוכנת היא נבלה ממש ליכא למימר דא"כ מאי רבותיה:

8 שהורה בה חכם - שנולד בה ספק והוצרך לשאול לחכם להתירו:

9 מתנותיה - הזרוע והלחיים והקבה ואע"פ שהוא היה כהן ובלא הרמה יכול לאוכלה:

« רש"י על חולין ל״ז ע״ב:ה׳ רש"י על חולין ל״ז ע״ב:ז׳ »