רש"י על חולין ל״ז א:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ל״ז ע״א:ח׳ רש"י על חולין ל״ז ע״א:י׳ »

9 וְדִלְמָא הַיְינוּ טְרֵפָה הַיְינוּ מְסוּכֶּנֶת, וְלַעֲבוֹר עָלָיו בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה! אִם כֵּן, נְבֵלָה דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי? וּמָה מֵחַיִּים קָאֵי עֲלַהּ בְּלָאו וַעֲשֵׂה, לְאַחַר מִיתָה מִיבַּעְיָא?

פירוש רש"י על חולין ל״ז א:ט׳

9 ודלמא היינו טרפה היינו מסוכנת - ובין מחסרא ובין לא מחסרא משעה שאינה חיה טרפה קרי לה דטרפה לשון מסוכנת היא כלומר קרובה למות ואיצטריך לעבור עליה בעשה דשאינה חיה ולא תעשה דטרפה:

10 אם כן נבלה - דאוקמא לעיל דמשום לעבור עליה בלאו נמי אצטריך:

11 ל"ל השתא מחיים - כשהיא מסוכנת קרייה רחמנא טרפה וקאי עלה בלאו ועשה:

12 לאחר מיתה מיבעיא - איסורא להיכא אזל:

« רש"י על חולין ל״ז ע״א:ח׳ רש"י על חולין ל״ז ע״א:י׳ »