רש"י על חולין ל״ו ב:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ל״ו ע״ב:י״ב רש"י על חולין ל״ז ע״א:א׳ »

13 אֶלָּא מִסֵּיפָא: ״וְהַבָּשָׂר״, לְרַבּוֹת עֵצִים וּלְבוֹנָה. עֵצִים וּלְבוֹנָה בְּנֵי אֲכִילָה נִינְהוּ? אֶלָּא חִבַּת הַקֹּדֶשׁ מַכְשְׁרָא לְהוּ, וּמְשַׁוְּיָא לְהוּ אוֹכֶל. הָכָא נָמֵי, חִבַּת הַקֹּדֶשׁ מַכְשַׁרְתָּן.

פירוש רש"י על חולין ל״ו ב:י״ג

13 והבשר - כל טהור וגו' והאי והבשר יתירא הוא דהא רישיה דקרא בבשר משתעי:

14 לרבות עצים ולבונה - לקבל טומאת אוכלין:

15 הכא נמי - כל קדשים שלא הוכשרו כגון צריד של מנחות. אלמא חיבת הקדש דאורייתא ושורפין עליה וקמיבעיא ליה לריש לקיש:

« רש"י על חולין ל״ו ע״ב:י״ב רש"י על חולין ל״ז ע״א:א׳ »