רש"י על חולין ל״ו א:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ל״ו ע״א:ח׳ רש"י על חולין ל״ו ע״א:י״א »

1 רש״ש פתח ↗

רש"י ד"ה לעולם משמע. עד שיבא אליהו כו' ול"ת תנא תולין הדבר כו'. ק"ל דבשלהי נדה תנן ומגען ובעילתן תלויין. ור"ל עד שתתברר היום אם תראה או לא. וכן בגיטין ר"ד עד רמ"א בעילתה תלויה. ור"ל ג"כ עד שתתברר הדבר אם ימות מחולי זה או לא. ורציתי לומר שיש חילוק בין לשון תלויין או תלויה דקאי על הדברים שייך שפיר שהן תלויין בספק עד שיתבררו. אבל לשון תולין משמע לעולם. ונ"ל דלכן שכל רש"י לגרוס בתירוצא דר"פ ומאי תולין תלוי הדבר כמו שהוא בציונו ולאפוקי מגי' שלפנינו תולין הדבר עד גמר שחיטה. וזה היה נכון מאד בכוונתו ז"ל. אבל מה לעשות בהא דתניא בנדה דף עב ריש ע"ב המסיט את הראיה בש"א תולין. משכבות ומושבות כו' ב"ש תולין. והתם נמי עד שיתברר היום או מחר אם יראה ראיה שניה או לא וצ"ע:

2 חולין פתח ↗

רַב אָשֵׁי אָמַר: ״תּוֹלִין״ לְעוֹלָם מַשְׁמַע, וְנִתְקַנֵּחַ לְרַבִּי חִיָּיא סַפּוֹקֵי מְסַפְּקָא לֵיהּ, אִי יֶשְׁנָהּ לִשְׁחִיטָה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, אוֹ אֵינָהּ לִשְׁחִיטָה אֶלָּא בַּסּוֹף, וּמַאי ״תּוֹלִין״? לֹא אוֹכְלִין וְלֹא שׂוֹרְפִין.

9 לעולם משמע - עד שיבא אליהו ויודיענו ולא תני תנא תולין הדבר שגמרו מוכיח עליו:

10 לא אוכלין ולא שורפין - אם נתקנח קודם גמר שחיטה ואחר כך נגעה טומאה בזרעים:

« רש"י על חולין ל״ו ע״א:ח׳ רש"י על חולין ל״ו ע״א:י״א »