רש"י על חולין ל״ו א:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ל״ו ע״א:ה׳ רש"י על חולין ל״ו ע״א:ז׳ »

6 רַבִּי חִיָּיא סָבַר: אֵינָהּ לִשְׁחִיטָה אֶלָּא בַּסּוֹף, וְהַאי דַּם מַכָּה הוּא, וּמַאי ״תּוֹלִין״? תּוֹלִין הַדָּבָר עַד גְּמַר שְׁחִיטָה – אִי אִיתֵיהּ לְדָם בְּסוֹף שְׁחִיטָה מַכְשִׁיר, וְאִי לָא – לֹא מַכְשִׁיר.

פירוש רש"י על חולין ל״ו א:ו׳

6 אינה לשחיטה אלא לבסוף - וכשנתקנח קודם סימן שני עדיין לא היה קרוי דם שחיטה אלא דם מגפתו:

7 תלוי הדבר - אי הוי הכשר אי לא:

« רש"י על חולין ל״ו ע״א:ה׳ רש"י על חולין ל״ו ע״א:ז׳ »