רש"י על חולין ל״ו א:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין ל״ו א:י״ב
12 בָּעֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: צָרִיד שֶׁל מְנָחוֹת, מוֹנִין בּוֹ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, אוֹ אֵין מוֹנִין בּוֹ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי? כִּי מַהְנְיָא חִבַּת הַקֹּדֶשׁ לְאִפְּסוֹלֵי גּוּפֵיהּ, לְמִימְנֵא בֵּיהּ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי – לָא, אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא?
פירוש רש"י על חולין ל״ו א:י״ב
12 צריד של מנחות - קורטי קמח הצבור במנחה ואין שמן נכנס לתוכו. צריד לשון יבש ודוגמתו בראש השנה דף כז: היה קולו דק או עב או צרוד: קיימא לן דחיבת הקדש מכשרת דתניא והבשר לרבות עצים ולבונה כדלקמן:
13 מונין בו ראשון ושני - כלומר אם נטמא מטמא אחרים או לא:
14 לאפסולי גופיה - ליתסר באכילה: