רש"י על חולין ל״ד א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ל״ד ע״א:ו׳ רש"י על חולין ל״ד ע״א:ח׳ »

1 חולין פתח ↗

וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מִנִּבְלַת עוֹף טָהוֹר לָא גָּמְרִינַן, דְּחִידּוּשׁ הוּא. אֶלָּא מָצִינוּ שֶׁהַמַּאֲכָל חָמוּר מִן הָאוֹכֵל, דְּאִילּוּ מַאֲכָל בִּכְבֵיצָה, וְאוֹכֵל עַד דְּאָכֵיל כַּחֲצִי פְרָס, וְאָנוּ הֵיאַךְ נַעֲשֶׂה אוֹכֵל כַּמַּאֲכָל?

2 בן אריה על משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים פתח ↗

משנה למלך, ד"ה נסתפקתי כו': וצ"ע בחולין דף ל"ד דאילו מאכל בכביצה כו'. נ"ב לא קשי' מידי ע"ש ברש"י ד"ה אלא מצינו:

3 חולין פתח ↗

7 דחידוש הוא - שאין לו טומאה בגלוי וכשהיא בבית הסתרים היא מטמאה האדם עד שהוא מטמא בגדיו וכל שאר טומאות מטמאות בגלוי ואין מטמאות בבית הסתרים הלכך גזרת הכתוב היא ואין למדין הימנה ור"א סבר למדין:

8 אלא מצינו שהמאכל חמור מן האוכלו דאילו המאכל - קיבל טומאה בכביצה אוכלין טמאין שנגעו בו:

9 ואדם האוכל - אוכלין טמאין אינו טמא אא"כ אכל חצי פרס כדתנן בעירובין דף פב: וחצי חציה לפסול את הגוייה והן ב' ביצים:

« רש"י על חולין ל״ד ע״א:ו׳ רש"י על חולין ל״ד ע״א:ח׳ »