רש"י על חולין ל״ג ב:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ל״ג ע״ב:י״א רש"י על חולין ל״ג ע״ב:י״ג »

12 דִּתְנַן, בּוֹ בְּיוֹם דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא: ״וְכׇל כְּלִי חֶרֶשׂ וְגוֹ׳ יִטְמָא״, ״טָמֵא״ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ״יִטְמָא״ – לְטַמֵּא אֲחֵרִים, לִימֵּד עַל כִּכָּר שֵׁנִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה שְׁלִישִׁי בְּחוּלִּין.

פירוש רש"י על חולין ל״ג ב:י״ב

12 דתנן - בפרק כשם שהמים סוטה דף כז::

13 בו ביום - יום שמינו את רבי אלעזר בן עזריה נשיא וכל היכא דתני בו ביום סתמא ההוא יומא הוה והכי אמרינן בברכות דף כח.: שרץ שנפל לאויר תנור והרי הוא ראשון והתנור מטמא מה שבתוכו והוי שני וכתיב יטמא ומשמע יטמא אלמא עביד שלישי:

14 על ככר - דסתם תנור ככרות בתוכו:

15 שמטמא את השלישי - וקרא משמע בין חולין ובין תרומה:

« רש"י על חולין ל״ג ע״ב:י״א רש"י על חולין ל״ג ע״ב:י״ג »