רש"י על חולין ל״ב א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ל״ב ע״א:ג׳ רש"י על חולין ל״ב ע״א:ה׳ »

4 מַתְנִי׳ נָפְלָה סַכִּין וְהִגְבִּיהָהּ, נָפְלוּ כֵּלָיו וְהִגְבִּיהָן, הִשְׁחִיז אֶת הַסַּכִּין וְעָף, בָּא חֲבֵירוֹ וְשָׁחַט, אִם שָׁהָה כְּדֵי שְׁחִיטָה – פְּסוּלָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אִם שָׁהָה כְּדֵי בִיקּוּר.

פירוש רש"י על חולין ל״ב א:ד׳

4 מתני' נפלה סכין והגביהה - ושהה בהגבהה זו:

5 כליו - בגדיו:

6 או שהשחיז את הסכין - קודם שחיטה:

7 ועף - נתייגע וכשהתחיל לשחוט לא היה בו כח ופסק שחיטתו ובא חבירו ושחט:

8 כדי ביקור - מפרש בגמרא:

« רש"י על חולין ל״ב ע״א:ג׳ רש"י על חולין ל״ב ע״א:ה׳ »