רש"י על חולין ל״א א:כ׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ל״א ע״א:י״ט רש"י על חולין ל״א ע״ב:א׳ »

20 אֲמַר לֵיהּ: בַּעְלָהּ חוּלִּין הוּא, וְחוּלִּין לָא בָּעֵי כַּוָּונָה. וּמְנָא תֵּימְרָא? דִּתְנַן: גַּל שֶׁנִּתְלַשׁ וּבוֹ אַרְבָּעִים סְאָה וְנָפַל עַל הָאָדָם וְעַל הַכֵּלִים – טְהוֹרִין. מַאי לָאו אָדָם דּוּמְיָא דְּכֵלִים? מָה כֵּלִים דְּלָא מִיכַּוְּונִי, אַף אָדָם נָמֵי לָא בָּעֵי כַּוָּונָה.

פירוש רש"י על חולין ל״א א:כ׳

20 ומנא תימרא - דלחולין לא בעינן כוונה:

21 שנתלש - מן הים:

22 ה"ג מה כלים דלא מיכווני - דהא לית להו דעת:

« רש"י על חולין ל״א ע״א:י״ט רש"י על חולין ל״א ע״ב:א׳ »