רש"י על חולין ל׳ ב:ט״ו

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין ל׳ ב:ט״ו
15 מַאי ״וְאוֹמֵר״? וְכִי תֵּימָא ״זָהָב שָׁחוּט״ שֶׁנִּטְוֶוה כְּחוּט הוּא, תָּא שְׁמַע: ״חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם״.
פירוש רש"י על חולין ל׳ ב:ט״ו
15 זהב שחוט - משוך. שהוא רך המושכין אותו כעין שעושין צורפי נחושת חוטין שעושין מהן מחטין:
16 שנטווה כחוט - ושחוט כמו שחוט אבל שחט לאו לשון משיכה הוא: