רש"י על חולין ב׳ ב:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין ב׳ ב:ט׳
9 חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, דַּאֲפִילּוּ בְּחוּלִּין גְּרֵידֵי, דִּיעֲבַד נָמֵי לָא, שֶׁמָּא יִשְׁהוּ, שֶׁמָּא יִדְרְסוּ, וְשֶׁמָּא יַחֲלִידוּ.
פירוש רש"י על חולין ב׳ ב:ט׳
9 גרידי - שלא קבל עליו טהרת כהן:
10 שמא ישהו - והוי נבלה כדתנן לכולהו בפ"ב:
11 דיעבד נמי לא שמא ישהו - כלומר שמא שהו. ולקמן חולין דף יב: מפרש אמאי נקט שמא יקלקלו במתניתין לשון עתיד לאשמועינן שאין מוסרין להן חולין לכתחלה ואפילו אחרים רואין אותם דמועדים הן לקלקל תמיד: