רש"י על חולין כ״ח א:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין כ״ח ע״א:ט׳ רש"י על חולין כ״ח ע״א:י״א »

10 תָּא שְׁמַע: שָׁחַט שְׁנֵי חֲצָאֵי סִימָנִין בְּעוֹף – פְּסוּלָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בִּבְהֵמָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בָּעוֹף – עַד שֶׁיִּשְׁחוֹט אֶת הַוֶּושֶׁט וְאֶת הַוְּרִידִין, מִשּׁוּם דְּוֶשֶׁט סָמוּךְ לִוְרִידִין.

פירוש רש"י על חולין כ״ח א:י׳

10 שני חצאי סימנין - פסול דכמו דלא עביד מידי דמי דזיל הכא ליכא שיעורא וזיל הכא ליכא שיעורא:

11 בעוף - שצולהו כולו כאחד וצריך שיוציא דמו בשחיטה יפה:

12 עד שישחוט כו' - ות"ק לא פליג אלא אוורידין:

13 משום דושט סמוך לוורידין - נקט ליה ומיהו הוא הדין לקנה. הוושט הוי בין קנה למפרקת סמוך לוורידין:

« רש"י על חולין כ״ח ע״א:ט׳ רש"י על חולין כ״ח ע״א:י״א »