רש"י על חולין כ״ז ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין כ״ז ע״ב:ו׳ רש"י על חולין כ״ז ע״ב:ט׳ »

7 תָּנֵי בַּר קַפָּרָא: ״זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף״ – הֵטִיל הַכָּתוּב לְעוֹף בֵּין בְּהֵמָה לְדָגִים, לְחַיְּיבוֹ בִּשְׁנֵי סִימָנִין אִי אֶפְשָׁר – שֶׁכְּבָר הוּקַּשׁ לְדָגִים, לְפוֹטְרוֹ בְּלֹא כְּלוּם אִי אֶפְשָׁר – שֶׁכְּבָר הוּקַּשׁ לִבְהֵמָה. הָא כֵּיצַד הֶכְשֵׁרוֹ? בְּסִימָן אֶחָד.

פירוש רש"י על חולין כ״ז ב:ז׳

7 הבהמה והעוף - וכל נפש חיה הרומשת במים דגים:

8 לחייבו בשני סימנים - כבהמה דנפקא לן ממנין לרבות את הראש שכבר הותז:

9 אי אפשר שכבר הוקשו לדגים - דלאו בני שחיטה נינהו כדלקמן:

« רש"י על חולין כ״ז ע״ב:ו׳ רש"י על חולין כ״ז ע״ב:ט׳ »