רש"י על חולין כ״ז ב:י״ח

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין כ״ז ע״ב:ט״ז רש"י על חולין כ״ז ע״ב:י״ט »

18 מֵיתִיבִי: הַשּׁוֹחֵט וְנִתְנַבְּלָה בְּיָדוֹ, הַנּוֹחֵר וְהַמְעַקֵּר – פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת. וְאִי אָמְרַתְּ אֵין שְׁחִיטָה לָעוֹף מִן הַתּוֹרָה, נְחִירָתוֹ זוֹ הִיא שְׁחִיטָתוֹ, לִיבְעֵי כִּסּוּי! מִי סָבְרַתְּ בְּעוֹף? לָא, בְּחַיָּה.

פירוש רש"י על חולין כ״ז ב:י״ח

18 ונתנבלה בידו - שלא מדעת:

19 הנוחר והמעקר - מדעת:

20 פטור מלכסות - דאשר יאכל כתיב ויקרא יז:

21 ליבעי כסוי - דהא כתיבא כסוי אנחירה דידיה ומהיכי תיתי למיפטריה:

22 מי סברת בעוף - קאי בחיה קאי דכסוי דידה כי כתיב אהכשרה כתיב והכשרה דידה שחיטה היא:

« רש"י על חולין כ״ז ע״ב:ט״ז רש"י על חולין כ״ז ע״ב:י״ט »