רש"י על חולין כ״ז א:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין כ״ו ע״ב:י״ח רש"י על חולין כ״ז ע״א:ב׳ »

1 מַתְנִי׳ הַשּׁוֹחֵט אֶחָד בָּעוֹף וּשְׁנַיִם בַּבְּהֵמָה – שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה, וְרוּבּוֹ שֶׁל אֶחָד כָּמוֹהוּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁיִּשְׁחוֹט אֶת הַוְּורִידִין. חֲצִי אֶחָד בְּעוֹף וְאֶחָד וָחֵצִי בִּבְהֵמָה – שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה. רוֹב אֶחָד בָּעוֹף וְרוֹב שְׁנַיִם בַּבְּהֵמָה – שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה.

פירוש רש"י על חולין כ״ז א:א׳

1 מתני' השוחט. שחיטתו כשרה - בגמרא פריך שנים בבהמה מאי לשון דיעבד שייך ביה אלא כמה ישחוט וילך:

2 אחד בעוף - בגמרא תני טעמא:

3 ורובו של אחד - של כל אחד ואחד:

4 וורידין - חוטי הצואר שמקלחין את הדם ובגמרא לקמן חולין דף כח: מפרש דאעוף קאי ומשום להוציא את הדם:

5 רוב אחד בעוף כו' - בגמרא שם דף כט. פריך הא תנא ליה רישא:

« רש"י על חולין כ״ו ע״ב:י״ח רש"י על חולין כ״ז ע״א:ב׳ »