רש"י על חולין כ״ה א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין כ״ה ע״א:א׳ רש"י על חולין כ״ה ע״א:ג׳ »

2 אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לְרָבָא: וִיהֵא כְּלִי חֶרֶס מִיטַּמֵּא מִגַּבּוֹ, מִקַּל וְחוֹמֶר: וּמָה כׇּל הַכֵּלִים שֶׁאֵין מִיטַּמְּאִין מֵאֲוִירָן – מִיטַּמְּאִין מִגַּבָּן, כְּלִי חֶרֶס שֶׁמִּיטַּמֵּא מֵאֲוִירוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּטַמֵּא מִגַּבּוֹ?

פירוש רש"י על חולין כ״ה א:ב׳

2 ויהא כלי חרס מיטמא מגבו - בנגיעה:

3 מק"ו - דתוכו גלי לך קרא מה שאין כן בשאר כלים וגבו בנגיעה ליתי בק"ו מה כלי שטף שאין מיטמאין מאוירן בלא נגיעה כדיליף לקמיה תוכו של זה ולא תוכו של אחר:

4 מיטמאין מגבן - בנגיעה כדכתיב ויקרא יא וכל אשר יפול עליו וגו' עליו משמע דנגע ולא שנא גבו ולא שנא אוירו:

« רש"י על חולין כ״ה ע״א:א׳ רש"י על חולין כ״ה ע״א:ג׳ »